הקדמה. המשוררת המצוינת, נעמה גרשי, כתבה ספר ראשון, סביר. ספר לא אטרקטיבי במיוחד, לא מרתק, וגם לא משמים. בספר מסתתרים גם דברים נהדרים, אם כי רק קצת.
עזריאלי בסתיו. השיר הפותח את הספר.
עזריאלי בסתיו \ נעמה גרשי
----------------------------------------
עזריאלי בסתיו, רוחות מפויחות חולפות על פני
ועל פני שאר עובדות הקניון, עייפות ורפויות,
מחכות לאוטובוס האחרון שמגיע לבת ים.
בדרך מהקניון נשמטים מעלי נצנוצי הניאון,
כפות הרגליים מתנפחות מול חשיפת השיניים של דוגמניות התחנה,
מאבק סמוי על הספסל מתנהל בין עובדות הסופר לעובדות הקבלן.
הזמן מתפרק לזמן אוטובוס, מהיר או נצחי
והשפה לאותיות קיריליות, לעיצורים מודגשים, ליהיה בסדר
היום הוא יגיע, לא כמו אתמול, ייפתח אלינו באורותיו,
ידידותי, מחויך,
ישמור לנו מקום מיוחד על הספסל האחורי,
בו נוכל סוף סוף לשלוף את הקלמנטינה שהמתינה בתחתית התיק יום שלם,
לכסות בכתום את האצבעות העייפות ולהתענג על ריחה.
שיר נהדר. שיר ג'ינג'י תוסס דינאמי לוחמני מיופיף ויפה. ללא ספק התחלה טובה לספר.
קטע נהדר מהשיר ניו יורק.
כל כך הרבה זמן
לא כתבתי כאן כלום
העט מחליד לי ביד
וזאת העברית
שורקת מתוכי, שריקות חלושות
שו שו שו.
כאו יש מוסיקה ששיאה בשורה האחרונה הפופיסטית והרגשית.
הספור של הספר. ספר השירים למעשה מספר סיפור. לא אגלה אותו כאן, וזה יפה. רעיון זה נעשה גם בעבר, למשל בספר המופלא של יחזקאל נפשי, עכשיו פתיחה. קיים גם דמיון בין הספרים, בסגנון, ובטון.
הספר לא מרתק, וגם לא משמים. באמצע. הנה דוגמא.
בימי ראשון
בימי ראשון, אני מגששת מחוץ לחדר
מנסה לשטוף את קורי הניתוק
ללבוש את הבגדים שהכנתי בערב הקודם
אני נמנעת ממבטים מיותרים במראה
...
אכן, המשוררת שרה. אבל מה זה מענין?
למה נכתב המאמר. כי זו טעות לכתוב בימינו ספר לא אטרקטיבי, שמסתתרים בו דברים נהדרים. הספר שווק, נכתבו עליו ביקורות מובלטות ומפרגנות בעתונים, ואתרים מרכזיים. הקורא התמים שיקנה את הספר, או סתם יעלעל בו, יתאכזב. הוא לא ישקיע בקריאת ספר, בשביל כמה דברים נהדרים שמסתתרים בו. למעשה הוצאת הספר הזיקה (קצת) לשירה. מודל כזה של ספר היה הגיוני בעבר, לא בימינו.
למה הכוונה. בימינו כש 40 שנה הקוראים מתרחקים מהשירה ובזים למשוררים, יש להוציא רק ספרי שירה אטרקטיבים. רק ללמד שירים אטרקיבים בתיכון. רק לפרסם שירים אטרקטיבים בווינט. נעמה שהיא מבקרת ומשוררת, אולי מרכזית, התעלמה מאחריות זו, משיקולים שלה.
מוטי ריקלין